×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא ע״ג.גמרא
;?!
אָ
וְלֵימָא מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי מְנַחֵם בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי כר׳כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ.:
הדרן עלך המוכר את הבית
פרק ה – המוכר את הספינה
מתני׳מַתְנִיתִין: אהַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה מָכַר אֶת הַתּוֹרֶן וְאֶת הַנֵּס וְאֶת הָעוֹגִין וְאֶת כָּל הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבָדִים וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין וְלֹא אֶת הָאַנְתִיקֵי וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין.: גמ׳גְּמָרָא: תּוֹרֶן אִיסְקַרְיָא וְכֵן הוּא אוֹמֵר {יחזקאל כ״ז:ה׳} אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תּוֹרֶן עָלָיִךְ.: נֵס אַדְרָא וְכֵן הוּא אוֹמֵר {יחזקאל כ״ז:ז׳} שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס.: עוֹגִין תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא אֵלּוּ עוֹגִינִין שֶׁלָּהּ וְכֵן הוּא אוֹמֵר {רות א׳:י״ג} הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ.: מַנְהִיגִין א״ראָמַר רַבִּי אַבָּא אֵלּוּ הַמְּשׁוֹטִין שֶׁלָּהּ וְכֵן הוּא אוֹמֵר {יחזקאל כ״ז:ו׳} אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ ואבע״אוְאִי בָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא {יחזקאל כ״ז:כ״ט} וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תּוֹפְשֵׂי מָשׁוֹט. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה מָכַר אֶת הָאִיסְכָּלָה וְאֶת בּוֹר הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ רַבִּי נָתָן אוֹמֵר הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה מָכַר אֶת הַבִּיצִּית סוֹמְכוֹס אוֹמֵר הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה מָכַר אֶת הַדּוּגִית. אָמַר רָבָא בִּיצִּית הַיְינוּ דּוּגִית רַבִּי נָתָן בַּבְלָאָה הֲוָה קָארֵי לַהּ בּוּצִּית כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי בּוּצִּיָאתָא דְמֵיאשָׁן סוֹמְכוֹס דְּבַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָארֵי לַהּ דּוּגִית כְּדִכְתִיב {עמוס ד׳:ב׳} וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.: אָמַר רַבָּה אִשְׁתַּעוּ לִי נָחוֹתֵי יַמָּא הַאי גַּלָּא דִּמְטַבַּע לִסְפִינָה מִיתְחֲזֵי כִּי צוּצִיתָא דְנוּרָא חִיוָורְתָּא בְּרֵישָׁא וּמָחֵינַן לֵיהּ בְּאַלְוָותָא דַּחֲקִיק עֲלֵיהּ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה יָהּ ה׳ צְבָאוֹת אָמֵן אָמֵן סֶלָה וְנָיַיח. אָמַר רַבָּה אִשְׁתַּעוּ לִי נָחוֹתֵי יַמָּא בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי וְרוּמָא דְגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלִינַן בְּאוֹרְחָא וְדַלִּינַן גַּלָּא עַד דַּחֲזֵינַן בֵּי מַרְבַּעְתֵּיהּ דְּכוֹכְבָא זוּטָא וְהַוְיָא לִי כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי בִּזְרָא דְחַרְדְּלָא וְאִי דַּלִּינַן טְפֵי הֲוָה מִקְּלֵינַן מֵהַבְלֵיהּ. וְרָמֵי לַהּ גַּלָּא קָלָא לַחֲבֶרְתַּהּ חֲבֶירְתִּי שְׁבַקְתְּ מִידֵּי בְּעָלְמָא דְּלָא שְׁטַפְתֵּיהּ דְּנֵיתֵי אֲנָא וּנְאַבְּדֵיהּ א״לאָמַר לֵיהּ פּוֹק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרִיךְ מְלָא חוּטָא חָלָא וְלָא עֲבַרִי שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו ה׳:כ״ב} הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה׳ אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חוק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ. אָמַר רַבָּה לְדִידִי חֲזֵי לִי הוּרְמִין בַּר לִילִית כִּי קָא רָהֵיט אַקּוּפְיָא דְּשׁוּרָא דְמָחוֹזָא וְרָהֵיט פָּרָשָׁא כִּי רְכִיב חֵיוְתָא מִתַּתָּאֵיהּ וְלָא יָכֵיל לֵיהּ זִמְנָא חֲדָא הֲוָה מְסָרְגָאן לֵיהּ תַּרְתֵּי כּוּדַנְיָיתֵי וְקָיְימָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ולימא [ושיאמר] שהיא מחלוקת ר׳ שמעון ורבנן [וחכמים], שהרי כך הגענו למסקנה לעיל, שלדעת ר׳ שמעון עצמו אף אלו אינם מוקדשים! ומשיבים: הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו], שר׳ מנחם בר׳ יוסי כר׳ שמעון סבירא ליה [סבור הוא], וזה היה החידוש שבדבריו, שיש חכם נוסף הסבור כר׳ שמעון.
פרק ה
א משנה המוכר את הספינהמכר יחד עמה את התורן ואת הנס ואת העוגין, ואת כל כלי הספינה המנהיגין אותה. אבל לא מכר לא את העבדים שמשיטים את הספינה, ולא את המרצופין שהם עשויים להכניס בהם סחורה, ולא את האנתיקי שהוא המקום שבו מכניסים אותם. ובזמן שאמר לו: ״היא וכל מה שבתוכה מכורים לך ״הרי כולן מכורין. ב גמרא ותחילה מפרשים את האמור במשנה. ״תורן״ פירושו בלשון ארמית איסקריא, מוט הקבוע בספינה שעליו פרוש המפרש. וכן הוא אומר: ״ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך״ (יחזקאל כז, ה). ״נס״אדרא, כלומר, מפרש. וכן הוא אומר: ״שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס״ (יחזקאל כז ז). ״עוגין״תני [שנה] ר׳ חייא: אלו עוגינין שלה, העוגן שמחזיק אותה במקום אחד. וכן הוא אומר: ״הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש״ (רות א, יג), ומכאן שלשון ״עיגון״ משמעה — קביעה ועיכוב במקום אחד. ״מנהיגין״אמר ר׳ אבא: אלו המשוטין שלה. וכן הוא אומר: ״אלונים מבשן עשו משוטיך״ (יחזקאל כז, ו). ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור] ראיה מהכא [מכאן], שנאמר: ״וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט״ (יחזקאל כז, כט). ג ועוד בענין מכירת ספינה והכלול בה, תנו רבנן [שנו חכמים]: המוכר את הספינהמכר את האיסכלה (סולם), הכבש שעולים בו לספינה, ואת בור המים שבתוכה. ר׳ נתן אומר: המוכר את הספינהמכר את הביצית, סירה קטנה שיש באוניה לצורך הצלה, או על מנת לדוג במקומות רדודים. סומכוס אומר: המוכר את הספינהמכר את הדוגית. אמר רבא: ביצית היינו דוגית, שבעצם לא נחלקו ואמרו שניהם דבר אחד, אלא ר׳ נתן בבלאה הוה [בבלי היה], ולכן קארי [קורא היה] לה ״בוצית״, כדאמרי אינשי [כמו שאומרים אנשים בבבל]: בוציאתא דמיאשן [הבוציות, הסירות הקטנות של מישן]; ואילו סומכוס, דבר [שבן] ארץ ישראל הוא, קארי [קורא היה] לה ״דוגית״, כדכתיב [כפי שנאמר]: ״ואחריתכן בסירות דוגה״ (עמוס ד, ב). ד כיון שהוזכרו הלכות הנוגעות לספינה, מביאים כאן כמה סיפורים הנוגעים בספינות ובשיחות יורדי הים. אמר רבה, אשתעו [סיפרו] לי נחותי ימא [יורדי הים]: האי גלא [הגל הזה] שמטבע לספינה, מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא [נראה כמו זוהר של אש לבנה בראשו], וכדי להינצל ממנו מחינן ליה באלוותא דחקיק עליה [מכים אנו אותו באלות שחקוק עליהן] שמות קדושים: ״אהיה אשר אהיה יה ה׳ צבאות אמן אמן סלה״, ונייח אז נח הגל]. ה ועוד אמר רבה, אשתעו [סיפרו] לי נחותי ימא [יורדי הים]: בין גלא לגלא תלת מאה פרסי [בין גל לגל שלוש מאות פרסות], ורומא דגלא תלת מאה פרסי [וגובה הגל שלוש מאות פרסות]. זימנא חדא הוה אזלינן באורחא [פעם אחת היינו הולכים בדרך], ודלינן גלא [והגביה אותנו הגל] עד דחזינן בי מרבעתיה דכוכבא זוטא [שראינו את בית מרבצו, מושבו של כוכב קטן], והויא לי כמבזר ארבעין גריוי בזרא דחרדלא [והיה גודלו כמו מקום שזורעים בו ארבעים סאים של זרע חרדל], ואי דלינן טפי [ואם היה מגביה אותנו יותר]הוה מקלינן מהבליה [היינו נשרפים מחומו של הכוכב]. ורמי לה גלא קלא לחברתה [וזרק לו הגל קול, צעק לחבירו]: ״חבירתי, האם שבקת מידי בעלמא [הנחת דבר בעולם] שלא שטפתיה [שטפת אותו], דניתי אנא ונאבדיה [שאבוא אני ואאבד אותו] ״? אמר ליה [לו] הגל האחר: ״פוק חזי גבורתא דמריך [צא וראה גבורת אדוניך, הקדוש ברוך הוא], מלא חוטא חלא ולא עברי [מלוא חוט חול ביבשה ואיני עובר], שנאמר: ״האותי לא תיראו נאם ה׳ אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו״ (ירמיה ה, כב). ו ועוד אמר רבה: לדידי חזי לי [אני עצמי ראיתי] אותו שקוראים לו ״הורמין בר לילית״, כי קא רהיט אקופיא דשורא [כאשר היה רץ על שיני חומת] העיר מחוזא, ורהיט פרשא כי רכיב חיותא מתתאיה [והיה רץ פרש כאשר הוא רוכב על בהמות מתחתיו] ולא יכיל ליה [היה יכול לו להשיגו]. זמנא חדא הוה מסרגאן ליה תרתי כודנייתי [פעם אחת היו חבושות לו שתי פרדות] וקיימןמהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144